אתר מסעות בחיים | אילה כץ
עברית  |  English  |  
העגורים - הנצחה יוצאת דופן  |  חמישה ימים בפולין עם עדים במדים  |  מכתב לרמי, יום הזיכרון 2017  |  
 
מוזמנים לשתף :)
FacebookTwitter



על קבוצות תמיכה  

Back
דף הבית >> על קבוצות תמיכה

קבוצות תמיכה - מחקר, מחשבות והירהורים

קבוצות תמיכה מהוות מרכיב העצמה חשוב לפרט, לקהילה ולחברה כולה.

מהו הקסם של הקבוצה? הסיכוי? הסיכון?

מה קורה שם למטה, מתחת ל"מכסה המנוע", בקבוצה פנים-אל-פנים או בקבוצה מקוונת?

הרבה ספרים ומאמרים נכתבו על הנושא, הרבה תיאוריות מנסות להסביר, לתפוס את המהות של הקובייה ההונגרית הזו, שנמצאת כל הזמן בתנועה ...

אז מה יש לי לחדש?

עוד אין לי מושג אם בכלל יש לי משהו לחדש, אבל מה שראיתי בפורום אחד, לאורך זמן, יוצג כאן בהמשך.

ראיתי נשים שחוו את הבדידות עם נושא כמעט לא מדובר, והפורום ברשת חשף אותן אחת לשניה, חשף אותן לעצמן. הן יכלו לבטא תחושות ורגשות כמוסים, יכלו ליצור חברויות וקשרים, באמצעים טכנולוגיים ובמפגשים בחוץ. הן יכלו למצוא אחיות לחוויה, אחיות למצוקה - ולצמוח. יכלו לצאת מעמדה פאסיבית ומבודדת וליצור אחווה שהפעילה אותן, הפעילה אחרות, וליצור יחד שינוי חברתי.

לדוגמא, מצאתי לנכון להעתיק לכאן פיסקה אחת מפרק 4, פרק תיאור התמות

לא לבד / דמיון בקבוצה. הרבה אלמנות, בעיקר כאלה שלא היה להן קשר רב עם אלמנות צה"ל אחרות מגלות את הדמיון בינן לבין האחרות, כותבות כי "מה שמרתק בפורום הזה שפתאום בגלל שהתחלנו לדבר זו עם זו אנחנו מוצאות קווים ומאפיינים דומים לפגיעת השכול: האבל הקפוא, הפחד הקיומי, הפגיעה בקריירה המקצועית, ההתרחקות מסטיגמת המסכנות. חבישת המסכות ועוד". השיתוף בקבוצה המקוונת מאפשר לנשים רבות לגלות כי הן לא לבד, מאפשר להן לגלות "שיש עוד כמותך, מתמודדות עם הרגשות העזים האלה". אחרת מתארת כי "שמחתי לגלות את האתר, פתאום הרגשתי שאני לא לבד וכל מילה שכתבתן שיקפה לי את עצמי". אלמנות כותבות את סיפורן האישי, משוות לדברים אחרים שנכתבו בפורום "וכמו רבות מכן, גם אצלי האבל התחיל פתאום אחרי משהו כמו 25 שנה", כותבות על "התחושה שאת לא לבד בכאבך, אלא שיש עוד כמותך". מגלות אחת לשנייה כמה רב המשותף "לו ידעת כמה הגולה הזו שאת מדברת עליה מוכרת לרבות מאלה שקוראות אותנו כאן".

אלמנות ארוכת טווח כפי שבאה לידי ביטוי בקבוצה מקוונת - תקציר המחקר

מטרת המחקר הייתה לגלות מהי החוויה של אלמנות צה"ל אשר השתתפו בקבוצה מקוונת. המחקר ביקש לזהות את התמות המרכזיות אשר הובאו על ידי הנשים לפורום ביחס לחייהן וביחס לחוויית השתתפותן בקבוצה המקוונת. מעבר לכך, שאיפתי הייתה גם למצוא משמעות מעבר לתמות, מעבר להתנסות, מעבר לסיפור. המחקר, בקונטקסט של קבוצה מקוונת, סייע, במהלך מסע החיפושים, לחשוף תהליכים ותופעות קבוצתיות, המוכרים מהעולם של מפגשי פנים אל פנים בקבוצות.

החקירה האינטואיטיבית (Intuitive Inquiry), המעוגנת בשדה המחקר היוריסטי, שימשה מסגרת על לתהליך כולו. תהליך ניתוח תמטי מובנה (Grounded Theory)  שימש לאיסוף, ארגון וניתוח כתיבתן של הנשים בקבוצה המקוונת. כתיבה של כשנה וחצי בפורום פתוח באינטרנט נאספה, סוננה ונחקרה במסגרת עבודה זו. הנשים כתבו על חייהן, על הדרך הייחודית בה הן רואות את החברה הישראלית, על הדרך בה הן מתייחסות וחשות את הציפיות מהן, כאלמנות צה"ל. הן כתבו גם על הקבוצה המקוונת עצמה, על מה שהכתיבה, שלהן ושל אחרות, מעוררת בהן. הן התייחסו בכתיבתן אחת לשנייה, חלקו כאב ושמחה, יחד עם חלקי חיים וחלקי עצמי מגוונים. הן בכו יחד, צחקו יחד, חלקו ברשת מפגש בין אישי מרגש.

הקסם והעוצמה של מפגש קבוצתי פנים אל פנים גילו את עצמם, חשפו את נוכחותם, גם בקבוצה המקוונת, מאפשרים למשתתפות לגלות את עצמן דרך המגע, הקשר, ההחזקה וההכלה, ודרך ההדהוד בינן לבין האחרות.

לקריאת המחקר בעברית
חלקים מהתזה הועלו באנגלית, וניתן לגשת אליהם על ידי הקלקה על English בראש העמוד.
 
מסעות בחיים | האתר נבנה ע"י אילה כץ ayala@w-groups.com  | התמודדות עם שכול ואובדן, חיים ומוות | ליצירת קשר לחץ כאן | © כל הזכויות שמורות
לייבסיטי - בניית אתרים